<h1>האורה לרש"י ח"ב סימן קל"ז</h1>
<h2>דף י.</h2>
כשהוא רוחץ במים חיים או במים חמין, מהרהר בהן ומברך, וכגון שעוכר המים ברגליו. אם צלולין הן כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה. ואם אין המים צלולין אין עוכרן דהא לא צריך ואם יש כילה על ראשו, מוציא את ראשו חוץ לכילה, ומהרהר ואף על פי [שהמים צלולין אין צריכין לעוכרן, ובית המרחץ שאמרו] שאסור להרהר היינו כגון שיושבין ערומין בתוך המרחץ וזורקין עליהם מים, כגון אישטובא והכא וודאי אסור לפי שהן ערומים.
